תרפיה בהבעה ויצירה
מהי תרפיה בהבעה ויצירה?
תרפיה בהבעה ויצירה - אחד הענפים של טיפול רגשי (יחד עם הטיפול הרגשי הוורבאלי שנקרא הטיפול הפסיכולוגי). לתרפיה באמנויות יש ייתרונות מיוחדים – חיבור ישיר לרובד העמוק, שמעבר למילים. אפשרות להסתכל "מהצד" על התכנים הרגשיים המשתקפים בתוצר האמנותי. ועוד. עצם העשייה האמנותית, בריאה לנו. בטיפול, יש דרכים להעצים את ההשפעה המיטיבה הזו.
כילדים, דרכי הביטוי שלנו באמצעות אמנויות (משחק, יצירה, ציור, סיפור וכו') הן חלק בלתי נפרד מהתפתחותנו. אנו יוצרים ללא עכבות הנובעת משיפוטיות, תחרותיות או השגיות. באופן אינטואיטיבי האמנויות משמשות לנו ככלי טיפולי המסייע לנו בהתמודדות עם כאב, פחד, תסכול וכו'. תרפיה הבעתית בין-תחומית שואבת השראתה ממקום זה ומציעה התנסות חוויתית היוצרת אמון ובטחון ומזמינה שימוש בדמיון, בחלומות ובעולם הפנימי כמקור של אפשרויות חדשות, גילוי כוחות נפש ויצירת קשרים בין-אישיים חדשים.
תרפיה זו אינה מציעה פתרונות לסילוק רגשות "שליליים" או כאב. אלא, לתת להם קול, צורה וצבע באמצעות אמנויות (ציור, פיסול, מוסיקה, דרמה, שירה, סיפור) כדי לחקור, לגלות ולאפשר את הביטויים באופן ישיר או עקיף ולאפשר פריצת דרך, שחרור חסמים וריפוי.
מהי הגישה האינטרמודאלית בתרפיה בהבעה ויצירה (ExAT)?
זו הגישה האינטגרטיבית ההוליסטית בטיפול באמצעות אמנויות. במרכזה – החופש והדיאלוג. הדיאלוג בין צורות הבעה שונות (אין הפרדה ל"אמנות"/"תנועה"/וכו'). בין חלקים שונים של האישיות. בין שני אנשים – ה"מטפל" וה"מטופל". מבחינת היישום בהבעה ויצירה, זו התמחות במעברים בין סוג הבעה אחד לאחר, ובעבודה בו זמנית ב"שכבות" המדיומים. גישה זו, מאפשרת שימוש בכל מדיום אמנותי שבוחר המטופל (צבע, צליל, תנועה, משחק) ומדגישה שהבעת הרגש, שבא לידי ביטוי בדרך כלשהי, בדרכים נוספות, מביאה להבהרתו. עבודה בגישה זו, משתמשת בתהליך הטבעי. התפיסה החושית של האדם היא מולטימודאלית: בו בזמן האדם רואה, שומע, מריח... גם המשחק והלמידה הטבעית של ילד, הם מולטימודאליים. לכן הגיוני ביותר להשתמש בתפיסה המולטימודאלית גם בטיפול. המשחק החופשי של הילד, המהווה גם טיפול עצמי עבורו, - מולטימודאלי . אפשר לתמוך בתהליך הטבעי הזה, ולעודד אותו.
עבודה בגישה האינטרמודאלית, מעצימה מאוד ובו בזמן מעדנת את התהליך הטיפולי. מאפשרת גמישות ובטחון לעבוד על פי הצורך שמופיע בתהליך הטיפולי, ויכולת להתאים את הטיפול למטופל ולתהליך. לעתים, זו הגישה היחידה האפשרית.
הגישה מוכרת ומוערכת במדינות רבות*, אך לא בארץ.
בארץ, מעטים זכו לקבל הכשרה מקצועית זו. עם זאת, המטפלים באמנות/דרמה/תנועה/מוזיקה הטובים והמנוסים, מצליחים "להמציא את הגלגל" ומגיעים בעצמם לגישה דומה.
מהם יתרונות
השילוב של הטיפול ההומאופתי ופסיכותרפיה/טיפול בהבעה ויצירה?
בעבודה הקלינית, אני רואה שהשילוב של הומאופתיה וטיפול פסיכותרפי, מייעל ומקצר את התהליך הטיפולי.
רעיון השילוב אינו חדש – כמה וכמה פסיכולוגים ברחבי העולם, אחרי התמחותם הקונבנציונלית ובמקביל לעבודתם הקלינית, למדו הומאופתיה והתחילו לעבוד בשילוב.
מטרת טיפול באמצעות אמנויות, וגם הומאופתיה - לחזק את האדם.
לתרפיה באמנויות יש ייתרונות מיוחדים – חיבור ישיר לרובד העמוק, שמעבר למילים, אפשרות להסתכל "מהצד" על תכני המיינד המשתקפים בתוצר האמנותי, ועוד. מצבו הפנימי של האדם בא לידי ביטוי גם ביצירה, על דקויותיו ותנודותיו, ודרך היצירה מתאפשרת התבוננות מהירה, עדינה וקבועה. התבוננות זו, מדייקת את בחירת הרמדי ההומאופתית. כך, בטיפול הומאופתי, תרפיה באמנויות עשויה להוות כלי אבחון נוסף ולסייע לדייק בבחירת הרמדי, להיות כלי מעקב מעולה, והעיקר - כלי סיוע מעולה בדרך לשינוי.
בדוגמא המטפורית, הרמדי ההומאופתית פותחת את השער, וטיפול בהבעה ויצירה עשוי לסייע לאדם להיכנס לשער ותומך במסע.
